meatless

  • אנשים עוברים לתזונה מהצומח מסיבות רבות. הסיבות לכך כוללות ירידה במשקל, הם מרגישים  אנרגיה גבוהה יותר, הם בעלי סיכון מופחת למחלת לב, מפחיתים את מספר הכדורים שהם נוטלים... ויש עשרות סיבות נהדרות נוספות.

    אלה סיבות נוספות שתצפו כאשר אתם עוברים לתזונה מבוססת מהצומח.
    1. הפחיתו את רמת הדלקתיות בגופכם. 
      אם אתם אוכלים בשר, גבינה, ומזונות מעובדים, רוב הסיכויים שיש לכם רמות גבוהות של דלקתיות בגוף. בעוד דלקת לטווח קצר (כגון לאחר פציעה) היא נורמלית והכרחית, דלקת שנמשכת חודשים או שנים היא לא. דלקת כרונית נקשרה להתפתחות של טרשת עורקים, התקפי לב, שבץ, סוכרת ומחלות אוטואימוניות ועוד.
      לעומת זאת, תזונה המבוססת על מזון מהצומח הינה באופן טבעי אנטי דלקתית, כי היא עשירה בסיבים תזונתיים, נוגדי חמצון ופיטונוטריינטים אחרים, ודלה בהרבה בגורמים דלקתיים כמו שומן רווי ואנדוטוקסינים (רעלים ששוחררו מחיידקים נפוצים במזונות מן החי). מחקרים הראו כי אנשים שאימצו דיאטות המבוססות על מזון מהצומח יכולים באופן דרמטי להוריד את רמתם של C-reactive protein (CRP), מדד הדלקת בגוף.
       
    2. רמות הכולסטרול בדם שלכם יצנחו.
      כולסטרול גבוה בדם הנו גורם סיכון מרכזי למחלות לב ושבץ, שניים מהרוצחים המובילים בארצות הברית. שומן רווי מצוי בעיקר בבשר, עוף, גבינה, ובעלי חיים אחרים ומהים את הגורם העיקרי  לרמות הכולסטרול הגבוהות בדם שלנו. 
      מחקרים מראים באופן עקבי כי כאשר אנשים עוברים לתזונה מבוססת מזון מהצומח, רמת הכולסטרול בדם שלהם עשויה לרדת בשיעור של עד 35%. במקרים רבים, הירידה שווה לזה של של טיפול עם תרופה כולל תוספת של תופעות לוואי חיוביים! אנשים שנוטלים תרופות להורדת כולסטרול יכולים להוריד את רמות הכולסטרול שלהם ואת הסיכון למחלת לב על ידי אימוץ תזונה צמחית.

      כאמור, מזונות מלאים המבוססים על תזונה מהצומח עשויים להפחית את רמות כולסטרול בדם, כי הם נוטים להכיל מעט מאוד שומן רווי וללא כולסטרול. יתר על כן, דיאטות המבוססות על מזון צמחי עשיר בסיבים אשר בנוסף גם הוא מפחית את רמות כולסטרול בדם. סויה גם הוכחה כמשחקת תפקיד בהורדת כולסטרול, למי שבוחר לכלול אותו בתפריט.
       
    3. תגרמו למהפך במיקרובים ( אוכלוסיית חיידקי המעי) שלכם.
      טריליוני מיקרואורגניזמים שחיים בגוף שלנו נקראים באופן קולקטיבי מיקרובים. יותר ויותר, מיקרואורגניזמים אלה ידועים כחיוניים לבריאות הכללית שלנו: לא רק שהם עוזרים לנו לעכל את המזון שלנו, אלא הם מייצרים חומרים מזינים חיוניים, מסייעים למערכת החיסונית שלנו, אחראים להדלקת וכיבוי הגנים שלנו, שומרים על בריאות רקמת המעי שלנו ועוזרים להגן עלינו מסרטן. מחקרים הראו כי הם גם משחקים תפקיד בהשמנת יתר, סוכרת, טרשת עורקים, מחלות אוטואימוניות, מחלות מעי דלקתיות ומחלות כבד.
      מזונות צמחיים מסייעים לבריאות המעיים. הסיבים במזונות צמחיים מסייעים לצמיחה של חיידקים "ידידותיים" במעיים שלנו. מצד השני, דיאטות דלות בסיבים (כמו אלה המכילות כמות גבוהה של מוצרי חלב, ביצים ובשר ) עלולות לשנות את מאזן אוכלוסיית החיידקים ולהגביר את השגשוג של חיידקים פטוגנים המעלים סיכון למחלות. מחקרים הראו כי כאשר צורכים מזון המכיל כמות גדולה של כולין או קרניטין (קיימים לרוב בבשר, עוף, דגים, ביצים ומוצרי חלב), חיידקי המעיים הופכים חומר שמומר על ידי הכבד שלנו למוצר רעיל הנקרא TMAO. TMAO מוביל להחמרת הפלאק בכלי הדם שלנו ומגדיל את הסיכון להתקפי לב ושבץ.
      מעניין, אנשים אשר אוכלים תזונה על בסיס צמחי מייצרים מעט TMAO או בכלל לא כי יש להם אוכלוסיית חיידקים שונה לחלוטין במעיים. זה לוקח רק כמה ימים למעיים שלנו לשנות את דפוסי החיידקים - היתרונות של תזונה צמחית מתחילה במהירות!
       
    4. אתם משנים את האופן שבו הגנים שלכם יעבדו.
      מדענים גילו את התגלית המדהימה שאורח חיים וגורמים סביבתיים יכולים להפעיל ולכבות את הגנים  שלנו. לדוגמא, נוגדי החמצון וחומרים מזינים אחרים שאנו אוכלים במזונות מלאים מן הצומח יכולים לשנות את ביטוי הגנים כדי לייעל את תיקון הנזק ב DNA הפגומים בתאים שלנו . מחקר הראה גם כי שינויים באורח חיים, כולל תזונה צמחית עשוי להקטין את השפעת הביטוי הגנטי של סרטן הערמונית בגברים. ראינו אפילו שתזונה צמחית, יחד עם שינויים באורח חיים אחרים, יכולה לגרום להארכת הטלומרים ולשינוי בכרומוזומים שלנו שיעזרו לשמור על ה- DNA שלנו יציב. המשמעות היא ככל הנראה שהתאים והרקמות שלנו מזדקנים לאט יותר מכיוון שטלומרים קצרים קשורים להזדקנות ומוות מוקדם.
       
    5. אתם מפחיתים באופן דרמטי את הסיכון לחלות בסכרת מסוג 2
      ההערכה היא ש 38% מאמריקאים במצב של טרום-סוכרת. חלבון מן החי, במיוחד אדום ובשר מעובד, הוכח במחקר אחרי מחקר כמגביר את הסיכון לסוכרת מסוג 2. באוכלוסיות האדוונטיסטית מצאו כי לאוכלי כל סיכון כפול לחלות בסוכרת בהשוואה לטבעונים ואף קיים הבדל במשקל הגוף. למעשה, באוכלוסייה זו, אכילת בשר פעם בשבוע או יותר על פני תקופה של 17 שנים העלתה את הסיכון לסוכרת ב 74%!  באופן דומה, במחקר האחיות נמצא כי הגדלת צריכת בשר אדום ליותר מחצי מנה ליום למשך 4 שנים הייתה קשורה לעלייה של 48% בסיכון לסוכרת.

      למה צריכת בשר גורמת לסוכרת מסוג 2 ? 
      מכמה סיבות: שומן מן החי, ברזל ממקור של בעלי חיים (heme), וחומרים משמרים בבשר נמצאו שהינם גורמים נזק לתאי הלבלב, מחמירים דלקתיות, גורמים לעלייה במשקל וגורמים לפגיעה בתפקוד האינסולין. 

      ניתן להפחית באופן דרמטי את הסיכויים לחלות בסוכרת מהסוג 2 על ידי השארת מוצרים מן החי מחוץ לצלחת שלכם ואימוץ תזונה מלאה המבוססת מן הצומח. זה נכון במיוחד אם אתם אוכלים דגנים מלאים, המגינים מפני סוכרת מסוג 2. אתם קוראים נכון: פחמימות למעשה מגינות עלייך מפני סוכרת! כמו כן, תזונה צמחית יכולה לשפר או אפילו להפוך את הסוכרת שלך אם אתה כבר אובחנת.
       
    6. אתם תקבלו את הכמות הנכונה והרצויה של סוג החלבון.
      אומניבור (אוכל כל) ממוצע בארה"ב מקבל יותר מ 1.5 פעמים את הכמות האופטימלית של חלבון, רובו ממקורות מן החי.
      בניגוד לתפיסה פופולרית, עודף חלבון לא עושה אותנו חזקים יותר או רזים יותר. עודף חלבון מאוחסן כשומן או הופך לפסולת, וחלבון מן החי הוא אחד הגורמים העיקריים לעלייה במשקל, מחלות לב, סוכרת, דלקת וסרטן.
      מצד שני, החלבון שנמצא במזונות צמחיים מלאים מגן עלינו מפני מחלות כרוניות רבות. אין צורך לעקוב אחר צריכת חלבון או להשתמש בתוספי חלבון עם דיאטות המבוסס על הצומח. אם אתם צורכים את כמות הקלוריות היומית שלכם, תקבלו הרבה חלבון. תוחלת החיים הארוכה ביותר של אנשים על פני כדור הארץ היא של אלה המתגוררים ב "האזורים כחולים" הצורכים כ -10% מהקלוריות שלהם מחלבון, בהשוואה לממוצע בארה"ב בה צריכת החלבון מהווה 15-20% ויותר מהקלוריות שלהם.
       
    7. אתם תגרמו להשפעה עצומה על בריאותו של כוכב הלכת שלנו ותושביו.
      חקלאות בעלי החיים הינה הרסנית ביותר לכדור הארץ. היא הגורמת הגדולה והעיקרית לפליטת גזי חממה ולשימוש בקרקע, במים, כריתת יערות, הרס חיות בר והכחדת מינים. כ -2,000 ליטרים של מים דרושים כדי לייצר רק אחד פאונד בשר ( פחות מחצי קילו).
      אוכלוסיית הדגים באוקיינוסים שלנו הולכים ומדלדלים.  לפי הערכות מסוימות, אוקיינוסים הדגים באוקיינוסים עלולה להיכחד בשנת 2048. 
      תצרוכת המזון הנוכחית, המבוססת על בשר וייצור חלב גם תורמת לבעיית הרעב העולמי - רוב הגידולים בעולם הולכים לכיוון האכלת בעלי חיים, ולא האכלת אנשים.

      לא פחות חשוב - בעלי חיים המגודלים למאכל הם יצורים חיים סובלים הגדלים במשקים תעשייתיים. תזונה על בסיס צמחי עוזרת לנו לחיות חיים רחומים יותר ולחמלה גדולה יותר. אחרי הכל, להיות בריא הוא לא רק המזון שאנו אוכלים, זה גם קשור לתודעה שלנו ולמודעות שלנו לאופן שהבחירות שלנו משפיעות על כדור הארץ ועל כל אלה שאיתם אנו חולקים אותו.


    המאמר המקורי 

    מקורות למחקרים:


    Barbaresko, J., Koch, M., Schulze, M., & Nöthlings, U. (2013). Dietary pattern analysis and biomarkers of low-grade inflammation: A systematic literature review. Nutr Rev Nutrition Reviews, 511-527.

    Barnard, N., Levin, S., & Trapp, C. (2014). Meat Consumption as a Risk Factor for Type 2 Diabetes. Nutrients, 897-910.

    Bøhn, S., Myhrstad, M., Thoresen, M., Holden, M., Karlsen, A., Tunheim, S., . . . Blomhoff, R. (n.d.). Blood cell gene expression associated with cellular stress defense is modulated by antioxidant-rich food in a randomised controlled clinical trial of male smokers. BMC Medicine BMC Med, 54-54.

    David, L., Maurice, C., Carmody, R., Gootenberg, D., Button, J., Wolfe, B., . . . Turnbaugh, P. (2013). Diet rapidly and reproducibly alters the human gut microbiome. Nature, 559-563.

    Dean, E., & Gormsen Hansen, R. (2012). Prescribing Optimal Nutrition and Physical Activity as “First-Line” Interventions for Best Practice Management of Chronic Low-Grade Inflammation Associated with Osteoarthritis: Evidence Synthesis. Arthritis, 2012, 1-28. doi:10.1155/2012/560634

    Ferdowsian, H., & Barnard, N. (n.d.). Effects of Plant-Based Diets on Plasma Lipids. The American Journal of Cardiology, 947-956.

    Goldsmith, J., & Sartor, R. (2014). The role of diet on intestinal microbiota metabolism: Downstream impacts on host immune function and health, and therapeutic implications. Journal of Gastroenterology J Gastroenterol, 785-798.

    Halkjær, J., Olsen, A., Overvad, K., Jakobsen, M. U., Boeing, H., Buijsse, B., … Tjønneland, A. (2010). Intake of total, animal and plant protein and subsequent changes in weight or waist circumference in European men and women: the Diogenes project. Int J Obes Relat Metab Disord, 35(8), 1104-1113. doi:10.1038/ijo.2010.254

    Huang, T., Yang, B., Zheng, J., Li, G., Wahlqvist, M. L., & Li, D. (2012). Cardiovascular Disease Mortality and Cancer Incidence in Vegetarians: A Meta-Analysis and Systematic Review. Annals of Nutrition and Metabolism, 60(4), 233-240. doi:10.1159/000337301
    Jenkins, D. (2003). Effects of a Dietary Portfolio of Cholesterol-Lowering Foods vs Lovastatin on Serum Lipids and C-Reactive Protein. JAMA, 502-502.

    Menke, A., Casagrande, S., Geiss, L., & Cowie, C. (2015). Prevalence of and Trends in Diabetes Among Adults in the United States, 1988-2012. JAMA,1021-1021.

    Ornish, D., Magbanua, M., Weidner, G., Weinberg, V., Kemp, C., Green, C., . . . Carroll, P. (2008). Changes in prostate gene expression in men undergoing an intensive nutrition and lifestyle intervention. Proceedings of the National Academy of Sciences, 8369-8374.

    Ornish, D., Lin, J., Chan, J., Epel, E., Kemp, C., Weidner, G., . . . Blackburn, E. (n.d.). Effect of comprehensive lifestyle changes on telomerase activity and telomere length in men with biopsy-proven low-risk prostate cancer: 5-year follow-up of a descriptive pilot study. The Lancet Oncology, 1112-1120.

    Tonstad, S., Butler, T., Yan, R., & Fraser, G. (2009). Type of Vegetarian Diet, Body Weight, and Prevalence of Type 2 Diabetes. Diabetes Care, 791-796.

    Pan, A., Sun, Q., Bernstein, A. M., Manson, J. E., Willett, W. C., & Hu, F. B. (2013). Changes in Red Meat Consumption and Subsequent Risk of Type 2 Diabetes Mellitus. JAMA Internal Medicine, 173(14), 1328. doi:10.1001/jamainternmed.2013.6633
    Sutliffe, J., Wilson, L., Heer, H., Foster, R., & Carnot, M. (n.d.). C-reactive protein response to a vegan lifestyle intervention. Complementary Therapies in Medicine, 32-37.

    Tonstad, S., Butler, T., Yan, R., & Fraser, G. (2009). Type of Vegetarian Diet, Body Weight, and Prevalence of Type 2 Diabetes. Diabetes Care, 791-796.

    Van Nielen, M., Feskens, E. J., Mensink, M., Sluijs, I., Molina, E., Amiano, P., … Wareham, N. J. (2015). Erratum. Dietary Protein Intake and Incidence of Type 2 Diabetes in Europe: The EPIC-InterAct Case-Cohort Study. Diabetes Care 2014;37:1854–1862. Diabetes Care, 38(10), 1992.3-1992. doi:10.2337/dc15-er10b