antibiotics

  • רפואת האדם, הידע והצלת חיים עברה את השינוי המשמעותי ביותר בשנת 1945. השנה בה הפך אדם אחד את עולם הרפואה מקצה לקצה לאחר גילוי והמצאת הפניצילין וכמובן קיבל על כך פרס נובל.
    עד להמצאה זו היו מקרים של חוסר שליטה בדלקתיות אשר גרמו למוות.

    אנטיביוטיקה הייתה בשורה משמעותית מאוד וללא ספק מצילה חיים במצבים מסויימים אך ככל הנראה לכל יתרון יש גם חסרונות.
    אחד החסרונות המשמעותיים עוד לפני ההרחבה על נזקי האנטיביוטיקה הוא שינוי בתפיסה ההוליסטית של גוף האדם כמכלול אחד אשר מורכב מאזורים וחלקים מסונכרנים וקשורים אחד בשני. בעיה רפואית באזור מסויים קשורה לאיזורים נוספים בגוף כפי שבעיות בעור עלולות להופיע כתוצאה של רגישות, אלרגיה כלשהי, בעיה בניקוי הרעלים בכבד וכ״ו.



    המצאת הפניצילין גרם לסוג מסויים של ״עצלות״ ופתרון מהיר, מהיר מידי.  כיום, אדם המגיע לרופא עם דלקת באיזור מסוים, לרוב מטופל ע״י אנטיביוטיקה וזאת מבלי להבין ולטפל במקור הבעיה ולא בסימפטום שלה, למשל, תפריט תזונה של מזון קלוקל רווי בחומצות שומן מסוג אומגה 6 עלול להוביל לתהליך דלקתי או בעיה בתפקוד הכליות עלולה לגרום לחומציות יתר בגוף שהינה אחת הסיבות לדלקתיות ולכן על מנת לטפל במקור הבעיה, יש חשיבות משמעותית להבין ולטפל במקור שלה.
    בנסף, הבעיה כיום היא השימוש המוגזם באנטיביוטיקה ללא הצדקה הגורם להיווצרות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה וזה למעשה אחת הסכנות הגדולות ביותר של הרפואה בעולם. השימוש הגדול ביותר באנטיביוטיקה הוא במשק החי המהווה את התצרוכת הגדולה ביותר. 

     

    חשוב לציין שוב שיש מקרים קריטים בהם אנטיביוטיקה היא חשובה ביותר אך לא מעט מקרים היא ניתנת בקלות מידי, מהר מידי והרבה מידי וחלק מההשלכות של אנטיביוטיקה הם: עייפות, סחרחורות, כאבי ראש, שטפי דם, עצבנות, דופק מהיר, בעיות פריון, פריחות על העור, הסתיידות עורקים המגדיל סיכון למחלות לב וכלי דם, דילול העצם ( אוסטאופורוזיס ), סיכון גבוה להגדלת הערמונית, דלקת במעיים, השמנה, הפרעות עיכול, מערכת חיסון ירודה, נשירת שיער, שלשול, פגיעה בחודש הריח ( בגלל מחסור באבץ ) חשק מיני מופחת, סיכון גדול יותר לסכרת, פגיעה בראייה, קטרקט, לידה מוקדמת בהריון, גזים, בעיות בתפקודי הכבד, נדודי שינה, קנדידה, אלרגיות, חוסר איזון בלוטת התריס ועוד...

    בהרחבה על חלק מהשלכות הנזקים של אנטיביוטיקה אותם יש להכיר ולדעת לפני החלטה פזיזה מידי ללא הצורך כמובן.


    אחד האפקטים השליליים של שימוש באנטיביוטיקה היא ביכולתה לדלל ואף לרוקן את הגוף מויטמינים ומינרלים רבים וחשובים, מצב זה עלול להוביל לחוסרים ומחלות רבות.
     

    • ויטמין B1 - תרופות אנטיביוטיות עלולות לפגוע במאגרי ויטמין B1
      חלק מההשלכות של מחסור בויטמין זה עלולות להוביל לאנמיה, בעיות עצביות, דלקות מעיים ואף אי ספיקת לב.
       
    • ויטמין B2 - תרופות אנטיביוטיות עלולות לפגוע במאגרי ויטמין B2
      חלק מההשלכות של מחסור בויטמין זה עלולות לגרום לבעיות פריון, חוסר באבץ, סידן וברזל עקב אי ספיגה, חשיפה לזיהומים עקב היחלשות של מערכת החיסון, דלקות, דכאון ואף פרקינסון.
       
    • ניאצין B3 - ויטמין זה ממשפחת B קומפלקס מופרש באופן מוגבר עקב נטילת אנטיביוטיקה וההשלכות של חוסר בויטמין זה כוללות פגיעה במערכת העצבים, דכאון, לחץ דם גבוה, תשישות, דלקתיות בגוף, בעיות עיכול ועוד.
       
    • ויטמין B5 - אנטיביוטיקה עלולה לגרום לבעיות ספיגה של ויטמין זה ולהוביל למחסור בו ובהשלכות כגון חוסר פוריות, זיהומים עקב פגיעה במערכת החיסון, פגיעה במערכת העצבים, עודף משקל, תשישות, בעיות בקצב הלב ועוד.. 
       
    • ויטמין B6 - צריכת אנטיביוטיקה עלולה לפגוע במאגרים של ויטמין B6 
      חלק מההשלכות של מחסור בויטמין זה עלולות לגרום לדלקות באיזורים שונים בגוף ובעיקר בעור, לעלייה ברמת ההומוציסטאין בדם ( גורם מנבא למחלות לב, סרטן ועוד ) ואנמיה.
       
    • חומצה פולית - מאגר החומצה הפולית בגוף עלול להיפגע משמעותית בעקבות צריכה של אנטיביוטיקה.
      חלק מההשלכות של מחסור בחומצה פולית הם: מחלות לב, סיכון מוגבר לסרטן, נשירת שיער וחוסר פריון.
       
    • ויטמין B12 - אנטיביוטיקה עלולה לפגוע במאגרי הויטמין חשוב זה
      חלק מההשלכות של מחסור בויטמין B12 הינם פגיעה ואף נזק בלתי הפיך למערכת העצבים, עלייה בסיכון להתקף לב ושבץ מוחי.
       
    • ויטמין C - אנטיביוטיקה עלולה לפגוע במאגרי הויטמין חשוב זה
      חלק מההשלכות של מחסור בויטמין C זיהומים ונטייה לדלקתיות באזורים רבים בגוף עקב תפקידו של הויטמין כנוגד חמצון בגוף, הגדלת הסיכון להצטברות אבני מרה, כאבים ודלקות מפרקים, דיכאון 
       
    • ויטמין K - חוסר בויטמין זה עלול להיווצר עקב נטילה של אנטיביוטיקה והשלכות החסרון בויטמין זה עלולות לפגוע בתהליך קרישת הדם בגוף ( זהו אחד התפקידים הראשיים של ויטמין זה ) בהגדלת הסיכון לאוסטאופורוזיס עקב תפקיד הויטמין באיזון משק הסידן בגוף, בחוסר אנרגיה ובסיכון מוגבר להסתיידות עורקים המוביל לסיכון גדול למחלות לב וכלי דם ( שבץ מוחי, לב וכ״ו ).
    • סידן - אחת הסיבות להתרוקנות / דילול מאגרי הסידן הגוף הוא צריכה של אנטיביוטיקה.
      ההשלכות של חוסר בסידן הינם בעיקר סיכון מוגבר לאוסטאופורוזיס ( דלילות העצם ) ובעקבות זה להיווצרות שברים, בעיות בשרירים ובמערכת העצבים.
       
    • קו אנזים Q10 - אחד מנוגדי החמצון החשובים ביותר בגוף המהווה את אחת מחומות ההגנה החשובות בגוף מפני רדיקלים חופשיים הינו ה Q10 אשר גם הוא נפגע עקב צריכת אנטיביוטיקה.
      ההשלכות של מחסור בקו אנזים Q10 הינם סיכון להפרעות בקצב הלב, פגיעה בכבד, אין אונות, סרטן ועוד.
       
    • גלוטתיון - זהו נוגד החמצון העוצמתי ביותר בגופנו האחראי על ניטרול הרדיקלים החופשיים ולכן השפעתו על חוסן מערכת החיסון בגוף הינו משמעותי מאוד.
      ההשלכות של מחסור בגלוטתיון הוא עודף ברדיקלים חופשיים בגוף העלולים לגרום לנזקים בכל מערכות הגוף, לסיכון גבוה למחלות כגון אלצהיימר, פרקינסון, סרטן.
       
    • ברזל - אנטיביוטיקה פוגעת במאגרי הברזל בגוף.
      ההשלכות של מחסור בברזל הם: החל מאנמיה הגורמת לחולשה, עלייה בקצב הלב, נשירת שיער.
       
    • מגנזיום - מאגרי המגנזיום בגוף עלולים להיפגע בעקבות נטילת אנטיביוטיקה.
      ההשלכות של מחסור במגנזיום הינם מסיכון מוגבר לרעלת הריון, חשיפת הגוף לרדיקלים חופשיים עקב יכולתו של המגנזיום להשפיע על היווצרות הרדיקלים, סיכון לדום לב,עיוותים בשרירים ועוד סימפטומים רבים מאוד.
       
    • אבץ - מאגרי המגנזיום בגוף עלולים להיפגע בעקבות נטילת אנטיביוטיקה.
      ההשלכות של מחסור באבץ כוללות פגיעה במערכת החיסונית עקב תפקידו של האבץ לייצר נוגדנים למערכת החיסון, פגיעה באיזון רמות הסוכר בדם, החלמת פצעים ועוד. 


    מספר סימפטומים עיקריים עליהם כדאי להתייחס ולשים לב בעקבות שימוש באנטיביוטיקה:
    • פטריות בפה או באיזורים נוספים בגוף - אנטיביוטיקה גורמת לשינוי איזון חיידקי המעיים וגורמת לשיגשוג החיידקים ״הרעים״ על חשבון החיידקים ״הטובים״ שנקטלו כתוצאה מאנטיביוטיקה וחלק מהסימפטומים של חוסר בחיידקים ״ טובים״ במעיים הינו שיגשוג פטריות.
       
    • חומציות - נטילת אנטיביוטיקה יוצרת סביבה חומצית בגוף המהווה תשתית לבעיות רבות החל מדלקתיות בגוף, הפרשה מוגברת של סידן בשתן (עקב הפרשת סידן בעיקר מהעצמות על מנת לאזן את רמת החומציות הגבוהה), מחסור בספיגת מינרלים, מחלות לב וכלי דם, סרטן ( תאי סרטן משגשגים בסביבה חומצית ), עלייה במשקל, עלייה בשכיחות הזיהומים עקב פגיעה במערכת החיסון ועוד בעיות ומחלות רבות הנובעות מרמה גבוהה של חומציות.
       
    • אלרגיות / אי סבילות למזון - אחת ההשפעות של אנטיביוטיקה בשימוש רב היא פגיעה בפלורת המעי התקינה ושיבוש תהליכי העיכול העלול להוביל לפירוק לא מלא של חלבונים ולהתהוות של מעי דליף המוביל לאלרגיות או אי סבילות למזונות מסויימים.
      בנוסף גם אלרגיות שאינם למזון עלולול להיווצר עקב נטילת אנטיביוטיקה.
       
    • דכאון - מסתבר שבמעיים שלנו קיים ״המוח השני״ המתקשר למוח שלנו על ידי תקשורת בין חיידקי המעי ״הטובים״ ולכן מחסור בחיידקי המעי ״הטובים״ בעקבות נטילת אנטיביוטיקה עלולה לגרום לדיכאון.
       
    • כאבי ראש - אנטיביוטיקה מהווה מעמסה על הכבד אשר עיקר תפקידו הינו ניטרול הרעלים בגוף. עודף רעלים בכבד עלול לגרום לכאבי ראש.
       
    • נדודי שינה - עוד לפני שתתחילו לצרוך תרופות כימיות לטיפול בבעיות נדודי השינה רצוי לדעת שמתן אנטיביוטיקה עלול לגרום לאותם נדודי שינה.
       
    • נטייה לזיהומים ומערכת חיסון חלשה - השמדת אוכלוסיית החיידקים החיונים ( ״הטובים״) במעי גורמת להיחלשות מערכת החיסון ולחשיפה גדולה לזיהומים ומחלות.
       
    • צרבת - צרבת מתקשרת בעיקר לאכילת שומנים אבל יש סיבות רבות מאוד לצרבת. אחת מהם היא נטילת אנטיביוטיקה אשר מהווה את אחד הגורמים לצרבת.
       
    • גזים ונפיחויות - היחלשות אוכלוסיית חיידקי המעי ״הטובים״ העוזרים בתהליכי העיכול המושמדת על ידי האנטיביוטיקה גורמת לבעיות עיכול כגון גזים ונפיחויות בבטן.
      בנוסף, חוסר האיזון בין חיידקי המעי עלול להוביל לשיגשוג טפילים ( פרזיטים ) במעי וגורמים למגוון רחב של תסמינים ומחלות החל מעצירות כרונית, חוסרים תזונתיים, סכרת, עלייה ברמת השומנים בדם ( טריגליצרידים ), בעיות פריון, פטריות, ליחה מוגברת ועוד תסמינים רבים המאפיינים את שיגשוג הטפילים במעיים.
       
    • קנדידה - קנדידה היא למעשה ״דייר״ קבוע במעיים של רובנו אך פטריה זו אינה דומיננטית ואינה מתרבה באופן טבעי כל עוד אוכלוסיית חיידקי המעיים מאוזנת אך חוסר איזון כפי שקורה לאחר נטילה של אנטיביוטיקה מגדילה את הסיכון להתרבות הקנדידה על חשבון החיידקים ״הטובים״. 
       
    • חוסר איזון בבלוטת התריס - חיידקי המעיים בין שלל תפקידיהם אחראים גם על האינזימים אשר ממחזרים את התירואיד אשר אחראי על בלוטת התריס וזה עלול להוביל לחוסר איזון של בלוטת התריס.

    במידה ונוטלים אנטיביוטיקה כיצד ניתן להקטין את הנזקים?
    יש כמה דרכים להקטנת הנזק מההשלכות של נטילת אנטיביוטיקה. 
    • לצרוך מייד עם סיום האנטיביוטיקה גם פרוביוטיקה לאיזון אוכלוסיית החיידים.
    • לצרוך ככל האפשר ירקות ופירות המכילים כמות גדולה של נוגדי חמצון בעיקר ירקות עליים ירוקים, אסאי, מאקי בארי, גוג׳י ברי, אגוזים, חמוציות וכ״ו.
    • לשתות חליטות של גדילן מצוי העוזר לניקוי הכבד.
    • ״להקשיב״ לגוף ולזהות שינויים כגון פטריות, זיהומים וכ״ו.
    • למלא את ״מאגרי״ הויטמינים מקבוצת B כגון: מוצרי סויה, עדשים, אורז מלא, אפונה, ירקות עליים, אגוזים, שקדים, שעועית מש, קינואה, בננות, בטטות, ספירולינה, נבטים מכל הסוגים, כוסמת, אבוקדו, פלפל, כרוב, כרובית, זרעי חמניה וכ״ו.
      או מוצרים מהחי כגון עוף אורגני, דגים
    • להקפיד על צריכת ברזל ״מהצלחת״ 
    • לוודא בבדיקת דם את רמת ויטמין B12 


    המאמר נועד להציג נקודת מבט נוספת לפני השימוש באנטיביוטיקה ולהבין גם את הצדדים השליליים בנטילתו אך בעיקר לחזק את המטרה ולנסות להגיע למקור הבעיה על מנת למנוע את הישנות המקור לבעיה הרפואית ובכך לחזק את הגוף לאורך זמן.


    הרבה בריאות...

    המאמר אינו נועד להוות שום תחליף לייעוץ רפואי מקצועי.